הידברות במוסיקה
הגעת לארץ זרה בלי לדעת את השפה, גם אנגלית לא מדברים שם. איך אפשר בכל זאת לגשר על הפער? תוציאו
הגעת לארץ זרה בלי לדעת את השפה, גם אנגלית לא מדברים שם. איך אפשר בכל זאת לגשר על הפער? תוציאו
הביטחון שלי באה מתוך זה שאני יודעת להתאים את עצמי למציאות. יצירתיות, עצמאות, הישרדות. למדתי שכל פעם שהחלון נסגר נפתחת
את המאמר הזה העליתי לפני שנה וחצי, בתחילת התהליך שהוביל אותי לספר את הסיפור שלי במופע "עולים לשוליים". שלושה פוסטים
אם אתם עוקבים אחרי, וברור שעוקבים, אתם כבר יודעים מה יש לי להגיד על מוסיקה, יצירתיות ומה שביניהן. השבוע נשמע
בזמן האחרון אני נמצאת הרבה בדרכים, בעיקר להופעות ברחבי הארץ. זה מאפשר לי הרבה זמן לחשוב על הדמיון בין הכביש
מתי לאחרונה גילית מוסיקה חדשה? לא הלהיט האחרון מהלהקה האהובה עליכם. אני מתכוונת לזמר, זמרת או להקה שאף פעם לא
אזהרה - פוסט לא פוליטיקלי קורקט פעם אמרו לי "אל תגידי שונה, תגידי מיוחדת". כי למילה "שונה" קונוטציה שלילית. למה
לרוב אני כותבת שירים ויצירות ליד הפסנתר, ומקליט אותם באולפן. מדי פעם מלחינה באולפן ואחר-כך עוברת לנגן בפסנתר. יצא לכם
כן, אני זקנה. כשהתחלתי את הקריירה כמוסיקאית לא היה אינטרנט, אפילו המחשב היה עדיין דבר חדש. וכדי להצליח כמוסיקאי היית
אנחנו הישראלים מפונקים. במשך חצי שנה אנחנו יודעים מה יהיה מזג האוויר, אפשר לתכנן טיולים ואירועים בחוץ בלי חשש. ואז
מדי פעם אני מעלה לכאן קטעים מתוך המופע שלי, "עולים לשוליים". הפעם על דרכים יצירתיות לשרוד בחברה. אני לא זוכרת
כן, זה נדוש. כולם מסכמים עכשיו את השנה. אז למה אני, שתמיד מחפשת את הדברים שאחרים לא עושים, הצטרפתי לטרנד
בקרוב אוציא סיכום שנה כמו כולם, אבל רק על סדנאות חנוכה יש לי הרבה לכתוב. יום ראשון את פעילות החג
לפעמים צריך לצאת ולהסתובב ברחבי הארץ כדי לפגוש עוד אנשים בתחום, לקבל השראה וללמוד. התחלתי את המסע יום שני בערב, במפגש
אין לי רגע דל או סקנדל או פסטיבל מירב מיכאלי/נעמי שמר לא, זה לא פוסט על סקנדלים. על אלה תקראו
יש לנו במשפחה צלם מקצועי, אבל כולנו (כמעט) יודעים לצלם בטלפון. לכן אנחנו מצלמים את עצמנו ואחד את השני בכל
תחשבו על המילה "שוליים". מה היא אומרת לכם? אגיד לכם מה היא אומרת לי. השוליים הם מקום בטוח. לפעמים עוצרים
בזמן שהפוליטיקאים דנים בתיקים, אני מעלה כאן מחלוקת לשם שמיים. קריאת תווים - חובה, שימושי או מיותר? נתקלתי במאמר על
לפני כך וכך שנים, כבר לא זוכרת כמה, פנו אליי מבית גיל הזהב כאן בירוחם, שאז בדיוק הוקם במבנה חדש,
עכשיו באמת מתחילה שנת הלימודים, ואיתה שנת החוגים. נכון, הכל התחיל כבר ב-1 בספטמבר, אבל התחלה אמיתית היא רק "אחרי
חודש תשרי לוקח אותנו לרכבת הרים של רגשות. בראש השנה מתחילים לעשות חשבון נפש. מגיעים לשיא ביום כיפור, יום של
חוגגים יום הולדת? עוגה ובלונים זה כבר לא מספיק. צריך גם לחשוב איך להפעיל את המשתתפים. אז מה, עוד פעם
There's no such thing as creative people and non-creative people. There are only people who use their creativity and people
יודעת שזאת אני אך לא יכולה אחרת. דחויה וחלשה, תמיד מוותרת. נע ונד, מתוך המופע "עולים לשוליים" השיר הזה ממשיך
בתקופה האחרונה אני זוכה להעביר סדרה של סדנאות במחלקות ילדים בבית חולים. אני מגיעה לילדים מאושפזים ומצליחה לשמח אותם קצת,