מופעי הסלון ומופעי החצר, מעבר לשמירה על הבריאות בתקופת הקורונה, מספקים חוויה באווירה מיוחדת ומפגש בלתי אמצעי עם אמנים.
לכולנו יש סוגים שונים של ערבוב חושים, אנחנו מרגישים ומדברים עליהם בלי לשים לב. תשמעו כמה דוגמאות.
מוסיקאים הם יצירתיים מטבעם. היצירתיות הזאת מתבטאת בכל התחומים מעבר לנגינה והלחנה.
בסדנה אני מלווה בפסנתר מדיטציה, דמיון מודרך, תנועה וכתיבה. קטעי הנגינה מאולתרים לפני ההנחיה של נורית, המנחה. הקלטתי את המוסיקה והחלטתי להוציא אותה לאור.
כמי שמשתתפת בג’אמים מהימים שהייתי צריכה תעודה מזויפת כדי להיכנס, היה ברור לי שכולם יודעים מה זה. עד שסיפרתי לאנשים שבימי חמישי אני בג’אם והם לא הבינו על מה אני מדברת.
בכל סדנא אפשר לזהות את הילדים שהוריהם מאפשרים חופש יצירה, גם בתוצרים וגם בחיוך שעל הפנים.
מתחילת ההיסטוריה בני אדם ראו במוסיקה צורך אנושי. כלי נגינה היו בין ההמצאות הראשונות באנושות, אחרי כלי ציד וביגוד. גם היום, אל תוותרו עליה.
למוסיקה יכולות ריפוי לנפש ולגוף. גם למדיטציה. “מוסיטציה” היא שילוב של שתיהם.
כשאני ושותפתי טובי טבק העלנו לראשונה את המופע “Dreaming of Broadway” הרגשנו את התלהבות הקהל, שמענו את מחיאות הכפיים ואת התגובות שקיבלנו אח”כ. כי אנשים מבוגרים יודעים לצפות בהופעה בנימוס. מכיוון שההופעה כללה כמה שירים מסרטי דיסני, בין התגובות היו בקשות לעוד הופעה עם יותר שירים לילדים כדי שיוכלו להביא את כל המשפחה. לבקשה כזאת […]
מדי פעם אנחנו קוראים על ילד או ילדה, נער או נערה, שהיה קרבן לחרם או בריונות. היום זה קורה גם ברשת אבל זאת לא תופעה חדשה. הורה כותב פוסט מלא כאב ודורש מאנשי חינוך להתערב ולעזור, וכולנו מזדהים ומזדעזעים. גם אני יכולה להזדהות. גם לי לא היו חברים. לא הייתי קוראת לזה חרם, פשוט לא […]
כשאחרים מספרים את הסיפור שלי הוא רחוק מהאמת. אנשים זרוקים שיושבים בפאב מאוחר בלילה, שותים, מדברים חופשי, ומנגנים או שומעים מוסיקה, זה הסיפור שלי.
אחרי שעברתי תהליך של מיתוג מחדש, תהליך מעניין ומרגש, התחלתי להתרכז בדברים שבאמת מעניינים אותי, גיליתי שנדרש גם התארגנות מחדש של המרחב הפיזי, תהליך הרבה פחות מעניין אך הכרחי. ציוד חדש נכנס שצריך להיות נגיש ונייד, ציוד ישן חייב לצאת.