קורה לכם שיש איזה ביטוי שכל מי שקרוב למקצוע שלכם מבין אותו, ופתאום אתם מגלים שיש אנשים בעולם שלא יודעם מה זה?
כמי שמשתתפת בג’אמים מהימים שהייתי צריכה תעודה מזויפת כדי להיכנס, היה ברור לי שזאת מילה שכולם מכירים. עד שסיפרתי לאנשים שבימי חמישי אני בג’אם והם לא הבינו על מה אני מדברת.
אז למי שעדיין שואל – בג’אם סשן מוסיקאים וזמרים מכל הגילאים ורמות נפגשים ומנגנים ביחד. בדרך כלל יש כמה נגנים קבועים אבל כל אחד יכול להצטרף.
מי זה כל אחד? מקצועיים לצד חובבנים, צעירים לצד המורים או ההורים שלהם (או ההורים של החברים), דתיים לצד חילוניים, שיכורים לצד צלולים, כל אחד עם הרקע, הדעות והלבוש שלו. קבוצה של בנות שירות עם גיטרה, משפחה מוסיקלית שהגיעה בלי גיטרה (תמיד יש כמה כלים שמסתובבים), קבוצות של סטודנטים מרחבי הארץ שבאו לבקר ולעשות שמח.
ומה מנגנים? הכל – ישראלי, לועזי, עברית, ערבית, שירים משנות ה-60 וגם מהשנה האחרונה, כל מה שבא למי שנמצא באותו רגע. ולפעמים פשוט מתחילים עם כמה אקורדים ו”מג’אמג’מים” (מאלתרים). אף פעם לא יודעים איך זה יתחיל או איך זה יסתיים.
כי מוסיקה היא שפה אוניברסלית שמאחדת את כולנו.
[…] שכתבתי “טיוטה של מקום” על הג’אם סשן השבועי, תיארתי מוסיקה כ”שפה שכולם מבינים אך מעט […]
[…] זה המשיך כל החיים שלי. גם היום אני לא משתלבת בחברה. אבל בסביבה של מוסיקאים אני מרגישה בבית, זורמת ומובילה. יש לנו שפה משותפת ואני […]
[…] הקודם למדנו אקורדים של בלוז 12 תיבות, בסיס טוב להתחיל ג'אם סשן. אבל אלה רק אקורדים, מה קורה עם המנגינה? תגלו הרבה שירים […]
[…] סולמות, ותנגנו במקצבים שונים. זה גם הזמן להתחיל לחפש את הג'אם סשן […]
[…] בעבר על ג'אם סשן, מה עושים (מנגנים חופשי) ומי מגיע (כולם). אבל לרוב מגיעים […]