מטבע הדברים, רוב המוסיקאים שאני פוגשת מנגנים רוק, ג’אז, אינדי, מוסיקה אתנית, מה שנוהגים לכנות “מוסיקה קלה”. הרבה מהם, כמוני, למדו בהתחלה מוסיקה קלאסית. אך גם כמוני, הם הרגישו שהתווים מגבילים אותם, וחיפשו מוסיקה עם יותר חופש ורגש. אני יודעת שעצבנתי עכשיו נגנים קלאסיים – תבואו פעם לג’אם סשן ותגלו על מה אני מדברת.
דריה מוסנזון, פסנתרנית עם שם בין-לאומי במוסיקה אנדלוסית (כן, לפסנתר) מספרת “משהו מאוד משמעותי היה חסר לי. הכל היה מאוד שכלתני וקר, לא היתה תקשורת עם המוזיקאים שניגנו איתי ולא היתה תקשורת עם הקהל”. לא יכולתי לבטא את זה יותר טוב.
Useful article, thank you. Top article, very helpful.