הביטחון שלי באה מתוך זה שאני יודעת להתאים את עצמי למציאות. יצירתיות, עצמאות, הישרדות. למדתי שכל פעם שהחלון נסגר נפתחת דלת.
לי יש בעיה ליישם דברים למרות שיש לי ראש יצירתי
אם אתם קוראים את הבלוג כל שבוע, אולי תרצו לדלג לפסקה הבאה, כי בוודאי כבר קראתם את הדברים האלה. העיסוק במוסיקה, במיוחד אימפרוביזציה והלחנה, דורש יצירתיות. היצירתיות הזאת גולשת לתחומים אחרים בחיים, ועוזרת לנו לפתוח את הראש לאופציות שונות. הרגשתי תמיד שזה טבעי, שברגע שהגעתי ליצירתיות במוסיקה הפכתי לאדם יצירתית ועצמאית.
אני לא מאמינה שהעליתי את התמונה הזאת לרשת! או שהייתי כזאת מרובעת! אני מקווה שלפחות הבנתם את הנקודה – איך הייתי פעם ואיפה אני היום. השינוי בסגנון המוסיקלי הוביל אותי שינוי בסגנון חיים.
מסתבר שזה לא מעבר אוטומטי. גיליתי שאנשים שמאוד יצירתיים בתחום אחד יכולים להיות די מרובעים בתחומים אחרים.
בטכנולוגיה זה מאוד בולט. אני לא צעירה במיוחד, ולא ממש למדתי מחשבים, אבל אני מצליחה לעשות די הרבה דברים לבד. כך שכולם מתייעצים איתי, אפילו הילדים שלי. כי נראה שאני יודעת, שזה כישרון מולד. אבל זה לא. אני פשוט מנסה עד שאני מצליחה. ולפעמים גם קוראת את מה שכתוב על המסך. אני תמיד אומרת שקריאה היא יכולת חשובה, כולם צריכים לדעת אותה. אבל הפחד ממשהו חדש, גם כשזה כבר לא ממש חדש, משתיק, גם לאנשים שנראים הכי בטוחים.
השתתפתי לא מזמן בהדרכה למוסיקאים, שחייהם המקצועיים מבוססים על יצירתיות, בנושאים שקשורים יותר לביורוקרטיה. הרבה מהם גם מלחינים, מנגנים חופשי, אפילו בכמה כלים. אבל בהדרכה שאלו אותן שאולות שוב ושוב בווריאציות שונות. הם היו חייבים הוראות מאוד מדויקות, כי פתאום לא יכלו “לאלתר” מילה. ואני כל הזמן חושבת לעצמי “נו, תזרמו”. אבל שוב, הפחד מטעויות, חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, בדיוק ההפך ממה שהם עושים על הבמה.
למה למידה עצמית?
יש בעצם שתי דרכים ללמוד:
- ממישהו שיודע – לימוד פרטני, קריאת הסברים או קורס.
- ניסוי וטעייה
ללמוד מאחרים פירושו להיות תלוי בהם. כל דבר חדש צריך לחפש או לשאול, זה מגביל אותך. לנסות לבד דורש קצת אומץ, אבל פותח עולמות. אפשר ללמוד כל דבר בכל שעה. תנסו את זה – זה משחרר.
לעשות חיים זו הדרך הטובה ביותר ללמוד.