השתתפתי לא מזמן בהדרכה למוסיקאים, שחייהם המקצועיים מבוססים על יצירתיות, בנושאים שקשורים יותר לביורוקרטיה. הרבה מהם גם מלחינים, מנגנים חופשי, אפילו בכמה כלים. אבל בהדרכה שאלו אותן שאולות שוב ושוב בווריאציות שונות. הם היו חייבים הוראות מאוד מדויקות, כי פתאום לא יכלו “לאלתר” מילה. ואני כל הזמן חושבת לעצמי “נו, תזרמו”. אבל שוב, הפחד מטעויות, חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, בדיוק ההפך ממה שהם עושים על הבמה.