פעם העליתי פוסט שמראה את צורת החשיבה של בינה מלאכותית. היום נעשה משהו אחר. בואו לראות איך ראש יצירתי ומופרע עובד. אני פשוט כותבת את מה שעולה לי לראש.
אז הכנסתי כבר את הקישורים. לפני כמה זמן באמת כתבתי את הפוסט הזה? בודקת. זה היה בסוף פברואר. גם השבוע שמעתי הרצאה על CHATGPT. ידעתם שלפעמים הוא טועה/משקר? בסיס הנתונים שלו לא ממש מתוקן, והוא כנראה לעולם לא יגיד “אני לא יודע”. מעניין שמדברים עליו בזכר. בכל אופן, חשוב שבן אדם יידע להגיד “אני לא יודע”.
נראה לי שהפעם השקעתי יותר זמן בהכנת התמונה מאשר בכתיבת הפוסט. יכולתי גם לזה להשתמש בבינה מלאכותית אבל בחרתי ליצור בעצמי. איזה כיף שיש CANVA.
האמת היא, שגם אין לי הרבה זמן לכתוב. הערב אני מנגנת במלון בראשית. עוד מעט צריכה להתחיל להתכונן. להתקלח, להתלבש. אני ממש שמחה שחזרתי לנגן שם. אם מישהו היה נותן לי משכורת לשבת ולנגן אני חושבת שלא הייתי עצמאית. או שכן, כי הייתי רוצה גם לעשות דברים אחרים. אבל אני אוהבת לשבת ולנגן. בימים שאני לא מנגנת אני מרגישה רע. לא המצפון, ממש לא מרגישה טוב. אני לא אוהבת איך שניסחתי את זה, אבל הבטחתי שהיום אני לא עושה עריכה, רק מתקנת שגיאות כתיב כשאני רואה תוך כדי כתיבה.
זה כמו לעשות אימפרוביזציה בכתיבה. פשוט לכתוב, מה שיוצא יוצא. וגם לא היה לי ממש רעיון על מה לכתוב. ואני לא כותבת כמו שאני מנגנת, אבל אפשר להיות יצירתי גם בתחום בו אנחנו לא חזקים, אפילו יותר חשוב. לפעמים אני משקיעה שעות בכתיבה, אח”כ שואלת את עצמי למה. יכולתי לנצל את הזמן הזה לנגינה, הקלטה, הלחנה. אבל בד”כ חשוב להעלות פוסט לבלוג. מישהו בכלל קורא את זה? אולי השבוע עדיף שלא.
שבוע הבא יהיה לי על מה לכתוב. יש לי הופעה יום חמישי בשדה בתל אביב, ושבוע הבא כבר החלטתי לכתוב על כל הבמות המגניבות שהופעתי עליהן לאחרונה. INPUT, בית הבוטנים, כפר סטודנטים, תמוז. שבוע הבא אסתכל ביומן לראות מה שכחתי.
עכשיו חתול קפץ לי ליד החלון. זה חצר אנגלי, מקווה שיצליח גם לעלות חזרה. בדרך כלל אומרים שאנשים עם הפרעות קשב מפסיקים את הדיבור כדי להסתכל בפרפר, אבל אין כאן פרפרים, רק חתולים. עדיין רואה את הזנב שלו.
קיבלתי הודעה אבל זה יכול לחכות. יש לי צלילים שונים לקבוצות שונות, וזה לא ממש חשוב. עוצרת לחשוב.
במקלחת תמיד הראש שלי רץ ויש לי הרבה מה לכתוב, חבל שאי אפשר לכתוב פוסטים משם. אולי יום אחד ימציאו מחשב עמיד במים.
הייתה לי סדנה היום. ילדה ממש חמודה, אוהבת את הבובות שלי – כן, עדיין יש לי בובות בחדר.
טוב, נראה לי שזה מספיק להיום. בטח אחשוב על עוד דברים בהמשך, אבל מסיימת כאן.
מבטיחה בהמשך פוסטים יותר מסודרים, אבל לא סיקרן אתכם לראות מה הולך בראש שלי?