אזהרה - פוסט לא פוליטיקלי קורקט
פעם אמרו לי "אל תגידי שונה, תגידי מיוחדת". כי למילה "שונה" קונוטציה שלילית. למה בעצם? מה רע בלהיות שונה? והיום גם למילה "מיוחד" יש קונוטציה אחרת.... ואולי זאת בדיוק הכוונה, שתהיה הגדרה ברורה. אני יודעת שאם היו לי "צרכים מיוחדים" כולם היו רוצים לראות את המופע הזה. ואנשים היו סולחים לי על הכל. אבל לא לכל אחד יש הגדרה ברורה.
בחודש פברואר יהיו ברחבי הארץ הרבה אירועים – הופעות, הצגות, תערוכות, שיחות. לכולם מכנה משותף – בכל כותרת יופיעו המילים “צרכים מיוחדים”, או לפחות “מיוחד” או “מגבלות”. קוראים לזה “פברואר יוצא מן הכלל“. יוזמה ברוכה, לדאוג לאנשים שגורלם לא שפר עליהם ואובחנו כבעלי מגבלות פיזיות או נפשיות. כי הם צריכים להיות חלק מהחברה על כל חלקיה, לא שקופים, לא מנודים. לכן באירועים שיעלו החודש הם יהיו הכוכבים, בקהל ועל הבמה.
מסר של קבלת השונה
בזמן השקת המופע “עולים לשוליים” הזמנתי גם אנשי חינוך. התגובות היו חמות. הם התייחסו בין היתר לחשיבות המסר של הכלה ודרכים להתמודד עם בדידות. קיבלתי גם ביקורת בונה שעזרה לי לדייק את המופע. שאלתי אותם אם יש להם רעיונות למקומות שבהם כדאי לי להציג. בין ההצעות שעלו היה חודש “פברואר יוצא מן הכלל” בגלל ההתייחסות לקבלת השונה, וסיפור מגוף ראשון על מי ש”יוצאת מן הכלל”.
אז כשחודש פברואר התקרב ניסיתי ליצור קשר עם כמה גופים כדי להכניס את המופע לתוכניות. שלחתי כמו תמיד הסברים וסרטונים כדי שיבינו במה מדובר. אך התגובה שקיבלתי, במקרה שקיבלתי תגובה, הייתה שזה לא רלוונטי.
בכל זאת, הופעות בפברואר (ומרץ)
במקרה או לא, כבר קבעתי שתי הופעות בחודש פברואר, ועוד אחת במרץ. הן לא יופיעו בתוכניות של המתנ”ס, אבל אתם מוזמנים לבוא, לצפות ולהתרשם. ממש אשמח לראות אתכם ולשמוע את התגובות.
יש לי צרכים, צרכים רגילים, שום דבר מיוחד, צרכים שלא רואים.