מדי פעם אני מעלה לכאן קטעים מתוך המופע שלי, “עולים לשוליים“. הפעם על דרכים יצירתיות לשרוד בחברה.
אני לא זוכרת מתי התחלתי להבין שאני שונה, שהמשפחה שבה גדלתי שונה. היו רמזים פה ושם, ועם הזמן הבנתי שאני לא מתנהגת וגם לא חושבת כמו אחרים. לכן נאלצתי לחפש דרכים לשרוד בחברת בני אדם. זה כוח העל שלי – הישרדות. ומי שחלש צריך להיות יצירתי כדי לשרוד.
למשל, מה שמתאים לי לא מתאים לאחר. אתם מכירים את הפתגם “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך“? כמה פעמים נפגעתי מהכלל הזה! כי אחרים לא בהכרח רוצים שאתייחס אליהם כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלי. אז קבעתי לי כלל חדש – מה ששנוא על חברך אל תעשה לחברך – אני מנסה להבין איך אחרים ירצו שאתייחס אליהם במצבים מסוימים ולהתנהג בהתאם. וגם לשתוק.
אגלה לכם סוד. אולי מי שמכיר אותי חושב שאני מדברת יותר מדי, אבל הם לא יודעים כמה אני מתאפקת. אני יושבת בשיחה, שיעור או הרצאה, ובזמן שאני רושמת נקודות חשובות, כל פעם שבא לי להגיד משהו, גם את זה אני רושמת לעצמי. זה משעשע אותי באותו רגע וכל פעם שאני חוזרת להערות שלי. ובמצבים בהם לא מקובל לכתוב, אני אומרת את זה בתוך הראש.
בכלל פיתחתי דיאלוג עם עצמי, כי רק אני מבינה אותי.
אם אין אני לי
ומה הקשר לזאב ובן אדם, זרה ומוכרת? על זה כתבתי בפוסט אחר.