מופע בסלון

בכוחות עצמך

אם אין אני לי מי לי?
כשאני לעצמי אני חופשית.
אם לא עכשיו אימתי?
אם לא אני מי ישמור עלי?

מתוך המופע "עולים לשוליים"

שנה שעברה התחלתי לספר כאן את הסיפור שלי. היו לי שתי סיבות:

  1. יש אנשים שמספרים את הסיפור שלי לעצמם ואף לאחרים, לפי הדמיון שלהם.
  2. הבנתי שאני יכולה לתת השראה וכוח לאנשים שנמצאים במצב שבו הייתי,  בלי תמיכה של משפחה וחברים ולא שייכים לאף מקום.

בחרתי לא לפתוח את פצעי העבר, אלא לכתוב על מי ואיפה אני היום. על עצמאות ויצירתיות ועל הכוח של המוסיקה. סיפרתי על החופש והמפלט שמצאתי במוסיקה, גם על דרכים יצירתיות שמצאתי לצאת מטעויות. הסברתי גם את היתרונות בהפרעות קשב.  ותוך כדי כך הבנתי בעצמי איזה מסלול עברתי ומה הצלחתי לבנות בכוחות עצמי. 

עולים לשוליים

ועכשיו אני לוקחת עוד צעד ענק ויוצאת עם מופע אישי, בו אני מספרת את הסיפור שלי בליווי שירים שכתבתי. אני רוצה לעודד את מי שבשוליים להישאר כאן, כי זה המקום הכי טוב בשבילנו. רק כך אפשר להיות מי שאנחנו מבלי שידרסו אותנו.

זאת לא הגישה המקובלת לעזור לילדים דחויים. למדתי ושמעתי שצריך ללמד לילדים כאלה להתנהג כמו כולם, ולעבוד על גיבוש בכיתה כדי שכולם יהיו חברים. אבל אני יודעת שזה לא עובד וזה לא נכון. כן, היה לי קשה לבד. אבל המאמצים להפוך אותי למישהי אחרת פגעו בי יותר. הבנתי שאני פשוט שונה, למדתי לשרוד,  והגעתי לאן שהגעתי בזכות השעות שביליתי ליד הפסנתר בזמן שכולם בילו במסיבות.

יש לי גם מסר למי שנאלץ לעזוב את הבית בגיל צעיר ומחפש עזרה. לא צריך – אתם יכולים להסתדר בכוחות עצמכם. ועצמאות זה חופש, שליטה על החיים שלכם ובעיקר סיפוק.

אני מזמינה אתכם לעלות איתי לשוליים.

אין לי כוח, רוצה לברוח
לְמָקוֹם בטוח, עולה לשוליים.

מעל כולם ונפרדת
כאן אני לא מפחדת
לא יגעו בי, לא יפגעו בי
כשבצד אני עומדת

מתוך המופע "עולים לשוליים"

יש לך מה להוסיף?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.