אני זוכרת את הימים לפני סטרימינג ולפני ביטים. מוסקאים שרו וניגנו, כתבו שירים והופיעו. וכך זה נשמע.
כשאני מסכמת את השנה אני מרגישה שהספקתי הרבה. הופעות, הקלטות, סדנאות וגם התפתחות אישית.
השעה השבועי בה אני מנגנת במועדון לגיל הזהב יותר טובה מכל תרופה, גם לי וגם להם.
רציתי לכתוב שיר של תקווה. במוסיקה זה מתבטא בדיאלוג בין שני כלים וקצב. וזה תמיד מתאים.
את שפת המוסיקה כולנו מבינים, גם אם המוסיקה נכתבה בארץ רחוקה. את המילים אפשר לתרגם.
אחרי 8 שנות לימוד פסנתר קלאסי לא ציפיתי שתהיה לי בעיה להשתלב בהרכב ג’אז. מסתבר שזאת נגינה אחרת, מבוססת אקורדים, והרבה יותר מעניינת.
התלמידות קיבלו אותנו בהרבה התלהבות וגם בקשות. עם חיפשת מופע מקצועי וחינוכי, עם שתי מוסיקאיות שיודעות להלהיב את התלמידים וגם להיות קשובות אליהם, צרו קשר כבר היום.
בזמן בידוד שמתי לב להשפעת המוסיקה גם כששמעתי שירים וגם בצפייה בסרטים.
מופעי הסלון ומופעי החצר, מעבר לשמירה על הבריאות בתקופת הקורונה, מספקים חוויה באווירה מיוחדת ומפגש בלתי אמצעי עם אמנים.
לכולנו יש סוגים שונים של ערבוב חושים, אנחנו מרגישים ומדברים עליהם בלי לשים לב. תשמעו כמה דוגמאות.
מוסיקאים הם יצירתיים מטבעם. היצירתיות הזאת מתבטאת בכל התחומים מעבר לנגינה והלחנה.
בסדנה אני מלווה בפסנתר מדיטציה, דמיון מודרך, תנועה וכתיבה. קטעי הנגינה מאולתרים לפני ההנחיה של נורית, המנחה. הקלטתי את המוסיקה והחלטתי להוציא אותה לאור.