תקופה מטלטלת עכשיו, ואני לא מתכוונת לפוליטיקה. פסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, כולם מצטופפים בתוך כמה שבועות. שמחה מהולה בעצב, עצב מהול בשמחה. אנחנו לא רק מרגישים את זה, גם שומעים את זה. תדליקו רדיו ומיד תדעו איזה יום היום.
כשעבדתי עם חבורות זמר בבתי ספר זאת הייתה תקופה קשה. מיד אחרי חופשת פסח שני טקסים, שלושה שירים כל אחד, ולפעמים מופע נוסף ביום העצמאות, שכמובן דורש שירים אחרים לגמרי. אין טקס ואין זיכרון בלי מוסיקה מלווה. לכן היינו מתחילים חזרות עוד לפני חופשת פסח, כאשר שירים שמחים על אביב וחג עוד נשמעו ברקע. לכל חג ומועד יש את השירים שלו, עם מילים ומנגינות שמבטאים את רוח היום והתקופה.
שירי זיכרון
שירים מעלים בנו זיכרונות. הם מזכירים לנו ילדות, אירועים ואנשים. ולא במקרה במאגרי שירים לימי הזיכרון תמצאו הכי הרבה שירים, חלקם הגדול אישיים. מיוצרים מוכרים כמו אהוד מנור ז”ל עד לחדשים כמו עמית פרקש, זאת הדרך בא בוחרים הורים, אחים, ילדים וחברים להנציח את אלה שהלכו לעולמם. בפרויקט אלה האחים שלי של גל”צ, חיילים מלחינים את מילותיהם של הנופלים. בצבא מכירים בערך של המוסיקה כדרך לזכור ולכבד.
גם את זיכרונות השואה מעלים דרך שירים. בפרויקט חדש ומרגש, פסקול שלישי, יוצרים נפגשו עם שורדי השואה והלחינו את זיכרונותיהם. הרפרטואר הידוע ליום השואה כולל גם שירים ששרו יהודים עוד לפני ובתוך המלחמה, חלקם במקור ביידיש. כך אנחנו זוכרים את האנשים ואת התרבות שאבדה. גם אותם קשישים זקוקים לשירים האלה כדי לזכור. בסרטון שצילמתי במועדון יום לגיל הזהב אישה עם דמנציה שרה שיר ילדות ברוסית.
שיהיו לנו הרבה זיכרונות טובים.