חודש תשרי לוקח אותנו לרכבת הרים של רגשות. בראש השנה מתחילים לעשות חשבון נפש. מגיעים לשיא ביום כיפור, יום של צום ותפילות. אח”כ בא סוכות – “זמן שמחתנו” והשמחה ממשיכה עד לשמחת תורה, חג של שירים וריקודים. ידוע שמוסיקה משפיעה על רגשות ויוצרת אווירה. לכן היינו מצפים לשמוע שינוי מקביל בשירים ותפילות שאנחנו שרים בכל חג.
אבל, גיליתי בשנים האחרונות שמחזור יום כיפור יכול לשמש לנו גם שירון להקפות שמחת תורה, ובשירים הארוכים לפעמים באמת משתמשים בו. נשמע מוזר? הנה כמה דוגמאות:
- כתר מלוכה
- והביאותים אל הר קדשי
- תהא השעה הזאת
- לחי עולמים
- מראה כהן
- רחמנא דעני
את אלה ואחרים אנחנו נוהגים לשיר באותה מנגינה ואפילו באותו קצב.
לפני כמה ימים היינו בתפילת יום כיפור. לכאורה היום הכי רציני בשנה. הקהל מצטרף בהתלהבות לחזן, שיא של התעלות. בעוד שבוע נתאסף שוב לשמחת תורה, חג של שמחה, ונתחיל לשיר ולרקוד. ונחזור על אותם שירים.
האם זה הגיוני? שיום הדין ושמחת תורה מתלווים באותם שירים? אותה אווירה, אותן רגשות?
מה באמת מרגישים ביום כיפור?
אנו מצווים להתענות ביום כיפור. לא אוכלים, לא שותים, לא מתרחצים. לכאורה יום קשה ועצוב. אותם עינויים יש בט’ באב, היום הכי עצוב בלוח שנה שלנו למעט ימי הזיכרון המודרניים. מצד שני, בט’ באב מכסים את הכל בשחור וביום כיפור בלבן, אז הם גם ימים הפוכים. כך שאם ט’ באב הוא יום עצוב, כנראה שיום כיפור הוא יום שמח.
אולי אתם גם מכירים את המשנה
“אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו….”
שוב, יום כיפור מוזכר כיום טוב, יום של שמחה, מקביל לט”ו באב, יום האהבה. בנות יצאו במחול כדי לחפש חתן. היש דבר יותר משמח מזה?
אז גם ביום כיפור יש סוג של שמחה, למרות האופי הרציני של היום.
ובשמחת תורה
בשמחת תורה אנחנו בעיקר רוקדים ושרים. זאת חגיגה, חוגגים את התורה. יש שנוהגים לזרוק סוכריות. אין זכר לעינויים (אלא אם בשבילך שעה של ריקודים הוא עינוי). יש לריקודים בשמחת תורה קצב קבוע, והשירים צריכים להתאים לקצב. מה לזה וליום צום?
Frank Ocean“When you're happy, you enjoy the music but when you're sad, you understand the lyrics.”
כששמחים נהנים מהמוסיקה אך כשעצובים מבינים את המילים.
האם יש התאמה בין המילים לבין המנגינות? המילים הן מתוך התפילות ובהמשך הלחינו אותן. מה המנגינות עושות לנו ביום כיפור? כמה אנחנו מודעים למילים בזמן שאנחנו רוקדים סביב התורה?
מנגינות עוזרות לנו להיכנס לתפילה, להתעלות ולהתפלל מכל הלב ועם כל הגוף. ואולי אנחנו כן צריכים לשים לב יותר למילים בשמחת תורה. זאת לא מסיבת ריקודים, להקפות יש משמעות דתית. אנחנו רוקדים לכבוד התורה. אם נתכוון למילים שאנחנו שרים נרגיש את זה.
אני מאחלת לכולם חג שמח ומשמעותי.