מי קובע מהי התנהגות “נכונה”? מה נחשב “הפרעה” ומה סתם מפריע? ומתי אנחנו צריכים לקבל אנשים שמתנהגים אחרת ומתי הם צריכים להתאים את עצמם לחברה?
אתם מוזמנים לכתוב את תשובות שלכם בתגובות. בינתיים אענה לפי הניסיון שלי.
- הרוב קובע מהי התנהגות נכונה.
- להפרעה יש אבחנה. לא קיבלת אבחנה, אתה סתם אדם מעצבן.
- קשור למספר 2. אם יש למישהו אבחנה אנחנו צריכים לקבל אותו כדי להיות נאורים. אם הוא פשוט שונה שילך לחפש חברים במקום אחר.
כן, זה נשמע בוטה. כך זה מרגיש. והפוסט הזה מיועד לאותם אנשים שפשוט מתנהגים אחרת, על דברים שלמדתי בשולי החברה. הוא גם מיועד למי שמכיר אנשים כאלה, כדי שאולי תבינו קצת מה עובר עלינו.
איך להיות שונה ולשרוד
- מה ששנוא על חברך אל תעשה לחברך – נכון, הביטוי המקורי הוא “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”, אבל ייתכן שמה ששנוא עליך דווקא אהוב על חברך, וגם הפוך. לכן חשוב להבין מה שנוא על אחרים ולפעול בהתאם.
- לא לשאול שאלות – לפעמים אני משתתפת בקורס או הרצאה, ואני רוצה לשאול איך ליישם את הדברים במקרה שלי. גיליתי שאין טעם – זה רק המקרה שלי, זה לא מעניין אף אחד אחר, המרצה לא מבין ולא יודע לענות. וזה מוביל אותי לעצה השלישית.
- להיזהר מעצות – אנשים נותנים עצות מתוך הניסיון והעקרונות שלהם, אבל אצלך זה שונה. אני יכולה לעשות טבלה של החלטות גדולות שקיבלתי בחיים, מצד אחד כמה אנשים חשבו שאני עושה החלטה נכונה ומצד שני כמה ההחלטה הייתה נכונה בשבילי בדיעבד, והתוצאות כמעט הפוכות.
- מילוי טפסים – זאת בעיה, אבל אין מה לעשות, צריך להתמודד. פשוט תבחרו את מה שהכי קרוב ותמשיכו הלאה.
- לא לנסות להסביר את עצמכם – קבלו את זה שפשוט לא יבינו. חבל על המאמץ והתסכול.
- לחפש מקצוע מתאים – יש מקצועות, כמו אמנויות לסוגיהן ומסגרות לא פורמליות, שמאפשרים יותר חופש וגיוון. לעומת זאת, במקצועות אחרים מצפים מעובדים לעבוד, להתנהג ולהתלבש בצורה מסוימת. במקרה הטוב תסבלו ובמקרה הפחות טוב יפטרו אתכם כי לא תצליחו להשתלב.
- לכתוב את זה – בא לכם להגיד משהו? אף אחד לא רוצה לשמוע – תרשמו את ההערות לעצמכם – בדף, בטלפון, איפה שנוח. זה ישעשע אתכם ולא יעצבן אחרים.
חיים בשוליים - הסיפור שלי
לקח לי הרבה שנים ללמוד את הדברים האלה, שנים של תסכול ופגיעה. אבל גם גיליתי כמה טוב בשוליים, והחלטתי שהגיע זמן לספר את הסיפור שלי. סיפור על ילדה בלי חברים שמצאה מפלט במוסיקה, על נערה שעזבה את הבית והצליחה לפרנס את עצמה, על אישה שהולכת בדרכה וסומכת רק על עצמה, ויחד עם זאת גידלה עם בעלה 4 ילדים מדהימים.
בעוד שבועיים אני מתחילה להציג מופע אישי “עולים לשוליים“, שילוב של סיפורים ושירים. אני מתחילה ליד הפסנתר בסלון שלי, ומקווה להציג בכל הארץ, להגיד לכל מי שאין לו על מי שיסמוך שיכול להסתדר לבד. וגם לאלה שמנסים לעזור להם שיש דרך אחרת. אני מזמינה אתכם לראות.
אני חושבת המילה נכונה – לא מדויקת. אין נכון או לא נכון – יש מקובל בחברה ופחות מקובל.
כלל 1. לא מסכימה, פשוט מכך לנסח – שאין להסיק מסקנות בהתבסס על הניסיון האישי שלך בלבד בנוגע לאחר ולכן רוי לברר במידה ולא יודעים משהו.
כלל 2. לא מסכימה, חשוב לשאול שאלות – אומנם חשוב לשאול אותן בזמן הקרוב לשאלת שאלות וכן לא להטריד את האחרים ולא להוציא את המרצה מריכוז.
כלל 3. בהתאם לכלל אחד – אנשים הם שונים ובעלי ניסיון שונה, מומלץ לקחת עצות ולהעביר אותם בפילטר האישי שלנו, לפי הניסיון שלנו ויחד עם זאת להבין שאנשים שונים חושבים שונה ולא כל מה שמתאים לאחר מתאים לי.
כלל 4. לא הבנתי?
כלל 5. אם את מנסה להסביר את עצמך ולא הצלחת – אולי את לא מספיק מבינה בעצמך מה רצית לומר? חשוב להבין את המטרה של מה שאני רוצה להביע ובמידה וידועה בעיה הבנתית של הסביבה כלפי – לנסח את זה באופן פשוט ככל האפשר.
כלל 6. ללא ספק מסכימה, חשוב לבחור מקצוע שמתאים לך אחרת תמיד תהיי מתוסכלת. חבל. שיטת האלימינציה יכולה לעזור במידה ולא מצאת מה את כן אוהבת
7. מסכימה – כתיבה היא אחלה דרך לפרוק את מה שעובר עלינו, זה בעצם כמו טיפול פסיכולוגי אישי שאנחנו עורכים לעצמנו, מחדדים את הנקודות המפריעות לנו ובדרך כלל יוצאים עם יותר סדר בראש.
תודה על ההתייחסות המפורטת. מכיוון שטרחת לענות גם כאן גם בלינקדאין אחזור על דבריי כאן.
לגבי 1 – הניסוח שלי הוא פשוט שינוי בכלל ידוע שגיליתי שהוא לא עובד אצלי. אבל מסכימה גם עם הניסוח שלך.
2. גם כשאני שואלת שאלות בזמן שאלת השאלות זה קורה.
4. בטפסים יש שאלות סטנדרטיות, רוב הזמן התשובה שלי היא “אף אחד מאלה” אבל זאת לא תמיד אופציה”.
ואולי שוב לא לגמרי הצלחתי להסביר את עצמי טוב?