האם אפשר לפתח יצירתיות?
בהחלט כן.
אני זוכרת שבילדות אמרו שאני רואה את הכל בשחור-לבן, מתקנת כל טעות קטנה ומקפידה על כל דבר. כזאת שאוכלת כריך בשורות ישרות והמילה “בערך” לא באוצר מילים שלה. היום אני זורמת. לא בדברים שיכולים לפגוע באחרים חו”ח, אבל הבנתי שלרוב לא יקרה כלום אם אנחש, אנסה או אעשה מה שנכון בשבילי.
גדלתי עם פסנתר, ובגיל חמש התחלתי לנגן. כתבתי שירים פשוטים וגם לימדתי את עצמי לקרוא תווים ̣מ̤ספר, כי חשבתי שצריך לדעת תווים כדי לנגן. בגיל שבע שלחו אותי לשיעורי נגינה. במשך 10 שנים למדתי פסנתר קלאסי והמורים אמרו לי מה ואיך לנגן. הכל כתוב בתווים – דינמיקה, הפסקות, מהירות, ואם זה לא כתוב המורה מוסיפה הערות בעפרון. אהבתי לנגן, חלמתי להיות פסנתרנית, התאמנתי הרבה ולפי ההוראות. גם בביה”ס פעלתי לפי הכללים (באמת!). במבחנים ידעתי לבחור את התשובות שהמורים חיפשו. הייתה לי תדמית של חנונית.
אז מה השתנה?
ואז, אי שם בחטיבת ביניים, אני וכמה ילדים בשכונה הקמנו להקה. התחלנו לנגן שירים מוכרים, לפעמים מתווים ולפעמים משמיעה. הבנו שגם אם ננגן מתווים זה לא יהיה ממש נכון. פתאום גיליתי שמוזיקה היא לא מדע מדויק, היא בכלל לא מדע. היא אמנות, עם חופש הביטוי שמגיע איתו. יכולתי לנגן כמו שאני מרגישה. התחלתי להלחין, לא שירים פשוטים כמו שכתבתי בילדות, יצירות עם מילים וליווי שביטאו רגשות של נערה. מצאתי את הקול שלי ואת המקום שלי בעולם. והשמיים לא נפלו.
אבל אני צמחתי. עד היום אני הולכת בדרך שלי, דרך של “בערך”, “אולי” ו”אנסה”. אלה אינם ביטויים של חוסר בטחון, הם ביטויים של אנשים עם מספיק בטחון לאפשר גם לאחרים ללכת בדרך שלהם. כל יום אני פוגשת אנשים בלי הביטחון הזה, ילדים שחוששים לנסות ומבוגרים שחוששים לאפשר להם.
איך זה עזר לי בחיים
תמיד ידעתי שאני רוצה להיות פסנתרנית. אבל בעבודה הזאת לא נכנסים למקום עבודה ונשארים שם קריירה שלמה. במהלך החיים “חישבתי מסלול מחדש” כמה וכמה פעמים. לפעמים מתוך אילוצים חיצוניים כמו שינויים בשוק או טכנולוגיה, לפעמים בגלל נסיבות אישיות, ולפעמים כי פשוט הרגשתי שאני צריכה שינוי.
וכדי להמחיש את זה, אתם מוזמנים להיכנס לכאן ולראות את קורות החיים שלי. כך בלי קביעות, בלי מקצוע “בטוח”, למדתי שכל פעם שחלון נסגר, נפתח אחר.
היום לא רק אמנים צריכים להיות יצירתיים
ברגע שתשברו את מחסומים, תפתחו יכולות חדשות וכיווני מחשבה חדשים, תגלו כמה אופציות יש לכם, איך אפשר לפתח את העסק או לחפש עבודה בתחומים שלא חשבתם עליהם קודם. כל העולם פתוח למי שלא סוגר אותו. לכן בניתי סדנה מקוונת, בו אעזור לך להבין את המחסומים בראש שלך ולשבור אותם, וכך לפתוח עולם חדש של אפשרויות.
[…] יצירתיות […]
[…] דברים שהמורים לא לימדו אותי. אז יצאתי למסע חדש ומרתק מחוץ לגבולות שהכרתי. היום יש לי את הכלים לעזור לעוד מוסיקאים לעבור את המסע […]
[…] לחשוב. אבל בהמשך תתחילו לשחק עם הסדר והמקצב. כאן נכנסת היצירתיות […]
[…] זה קרה במחנה קיץ למוסיקאים צעירים. הייתי בתיכון ונחשבתי פסנתרנית מחוננת. למדתי כבר 8 שנים פסנתר קלאסי, ידעתי לקרוא תווים היטב, ליוויתי מקהלות, זמרים ונגנים. התרגשתי לקראת כמה שבועות עם עוד נערים כמוני, כולם "חנונים מוסיקליים". ציפיתי לאתגר, לנגן עם עוד מוסיקאים מוכשרים וללמוד ממורים ברמה גבוהה. קיוויתי שזה יעזור לי לשפר את הנגינה ולהפוך לפסנתרנית יותר טובה. קראתי שלומדים גם ג'אז, סגנון ששמעתי הרבה בבית מאבא שלי וגם שרנו קצת במקהלה. אבל לא ידעתי כמה הנגינה שונה מכל מה שלמדתי, שגם פסנתרנים צריכים לקרוא אקורדים, וכמה החוויה הזאת תשנה לי את המסלול המקצועי כפסנתרנית ולמעשה את כל החיים. […]