נסענו לנופש, ישבנו במסעדה בירושלים. תכננו אחר-כך ללכת לכותל המערבי (כן, נדוש) אז בדקתי בגוגל מפס כמה זמן ייקח לנו ללכת ברגל – על מקום חניה בירושלים לא מוותרים בקלות. נכנסתי לגוגל ויחד עם המסלול, זמן ומספר ק”מ הופיע כל המידע הרגיל – תיאור המקום (מקדש), שעות פתיחה (24 שעות), מחיר כניסה (חינם). והיו גם ביקורות – אלפים. סיקרן אותי לראות מה מבקרים כותבים על ביקור כותל.
רוב הביקורות היו חיוביות, ולא מפתיעות במיוחד – חובה, עוצמתי, מקום קדוש, מרגש, רוחני. אבל היו גם ביקורות שליליות. מכיוון שעוד לא הגיע החשבון (על הארוחה) חיפשתי גם אותן. שתיים תפסו את תשומת לבי:
אולי תגידו שהם תמימים או קטנוניים, אבל אני חשבתי משהו אחר. אדם שם פתק בכותל, מחכה שנים שחלומו יתגשם, וכשזה לא קורה חוזר לכתוב ביקורת בגוגל. יש לציין שאין תגובה מבעלי המקום.
יש לי שתי מסקנות מהגילוי הזה:
- כדי שיקרה משהו, חייבים לעשות פעולה ולא רק להתפלל.
- אף פעם לא מאוחר מדי לכתוב ביקורת .
ועכשיו אני פונה אליך. אולי שמעת אותי מנגנת, הקלטת אצלי, הילדים שלך היו אצלי בחוג או בסדנא. גם אם זה היה לפני שנים אני מקווה שעדיין יש לך זיכרונות טובים מהאירוע ולא אכזבתי אותך. אם כן, אני מזמינה אותך להעלות את הזיכרונות האלה, רצוי עם תמונות אבל אפשר גם בלי, לעמוד העסק שלי בגוגל.
גילוי נאות – היינו בירושלים בחוה”מ פסח. גם אני חיכיתי כמה שבועות לכתוב את הפוסט הזה.